תקציר


 "לפעמים אני מאוד כועסת על עצמי – על זה שלא שמרתי על הבן שלי. אבל מה אפשר לעשות עם הכאב הזה? יוצאים בעקבותיו לחפש נקמה, ממשיכים את מעגל האלימות הזה, או שבוחרים בדרך אחרת, כדי למנוע עוד מוות וכאב במשפחות אחרות."
רובי דמלין, ישראלית

"לפעמים מתמודד עם שאלות כמו – 'אחרי כל מה שעברת, איך אתה מסוגל לעשות את זה?' 'יכולת לזכות במעמד מכובד בחברה שלך...'; 'יש לך זכות לשנוא.' אבל אני אומר להם שלא צריך לאהוב את הישראלים כדי לעשות איתם שלום. לא מבקשים ממני שאסלח לחייל שהרג את אחי. לעולם לא אסלח לו."

עלי אבו עוואד, פלסטיני

התנגשות של תרבויות: מן העבר האחד, מחבלים מתאבדים וחוטפים שמדברים בשפה של שנאה וניהיליזם, ומנגד, אחד הצבאות החזקים בעולם מטיל את כל כובד משקלו על אוכלוסייה אזרחית כבושה. אלו הארכיטיפים שמאפיינים את הסיקור התקשורתי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.  ביניהם לכודים אלפי אזרחים ישראלים ופלסטינים המבקשים להבטיח עתיד שליו לילדיהם.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא אחת הסוגיות הפוליטיות מעוררות המחלוקת והמתועדות ביותר; הדיו מורגשים ברחבי העולם. "נקודת מוצא" חודר מעבר לדימויים הסנסציוניים שבתקשורת, המוצגים כאמת צרופה, ומביא את סיפורם של מתנחל לשעבר, פלסטיני שזנח את דרך הנשק, אם ישראלית שכולה ואסיר לשעבר פלסטיני, כולם מסכנים את ביטחונם, את מעמדם הציבורי, את הקהילות והבתים שלהם, על מנת לקדם תנועה אזרחית לאי-אלימות ושלום. גם בצל פיגועי ההתאבדות והמחסומים גיבורי הסרט, מנהיגים אזרחיים אמיתיים, ממשיכים בפעילות הן בקרב קיצונים משני הצדדים והן בקרב הרוב הדומם. פעילותם לבלימת האלימות והתמודדותם עם הפחד מובילות אותם לא אחת מעבר למוכר, אל מקומות חדשים ומפתיעים. הצופים מקבלים תחושה שהפער בין ישראלים ופלסטינים הוא בעת ובעונה אחת עצום ועם זאת ניתן לגישור.

"נקודת מוצא" בודק מה מניע אותם ואלפים כמוהם לגבור על הכעס והשכול ולפעול יחד לשלום. בלא דוגמטיות או צדקנות, הסרט שואל למה, כשמצלמות העולם מתמקדות בסכסוך, הסיפורים הללו נותרים מחוץ לתמונה.