דבר הבמאית


במהלך העשור האחרון, נוכח אלימות הרסנית וכאב, פועלים אלפי אנשים מן השורה לסיום שפיכות הדמים, לשמירה על זכויות אדם ולקידום פיוס בין ישראלים ופלסטינים. אך למרות שמספר הישראלים והפלסטינים התומכים בשלום גדול ממספר הדוגלים באלימות, נבלע קולם בהמולת הכותרות הסנסציוניות. מתוך מודעות לפער הזה בסיקור הסכסוך וכדי להשמיע את קולם של הגיבורים המושכחים האלה, גיבשתי צוות של פלסטיניות, צפון ודרום אמריקאיות וישראליות. אחרי 475 ראיונות מקדימים, שנתיים של תחקיר ו-16 חודשי הפקה בחר הצוות הרב-לאומי והרב-לשוני שלנו כמה דמויות משני הצדדים, בנה איתן יחסים של אמון וזכה להיכנס לחדרי החדרים של חייהן ופעילותן.

"נקודת מוצא" מביא את סיפוריהם של מספר פלסטינים וישראלים ששילמו מחיר יקר כתוצאה מהסכסוך. חלקם איבדו את חירותם, חלקם את מעמדם בקהילה ובציבור או את ביתם, חלקם אף שכלו את ילדיהם או בני משפחה קרובים אחרים. אך כולם גברו על הזעם והשכול כדי לפעול לסיום הסכסוך.

אלה לא סיפורים אידיליים: הגיבורים שלנו מתמודדים עם התנגדות נרחבת, ולעיתים נכשלים בצעדיהם. אך הם אינם מוותרים. אנו עוקבים אחריהם מתל-מונד לטול-כרם; מפיגוע התאבדות בתל-אביב להלווייתה של ילדה בת שתים-עשרה בבית לחם, ולמפגש הראשון בין מתנחל לשעבר לאסיר פלסטיני משוחרר. גיבורי הסרט עומדים בחזית של פעילות ליצירת קונסנזוס חדש של אי-אלימות ושלום בחברות, הישראלית והפלסטינית. אולי שנים מהיום יוכרו מעשיהם כתחילתו של השינוי באזור.

"נקודת מוצא" צולם בערבית ובעברית בידי צוות רב-לאומי ומקומי והוא סרט על תקווה ואומץ אמיתיים, ומתוך כך גם על השתיקה - שתיקתם של עיתונאים ופוליטיקאים המתעלמים  מן המאמצים החשובים של פעילי שלום אזרחיים. כפי שאומרת רוֹבּי דמלין, אם ישראלית שכולה, "אין כזה דבר להיות בעד הישראלים או בעד הפלסטינים, אפשר להיות רק בעד פתרון."  

 רונית אבני