« מפתח נושאים

שפה

אסתר גולן
אגודת המפגש הבין דתי לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ למילה 'שלום' אין בשבילי שום משמעות כי היא לא חלק מאוצר המילים שלי. במלחמה נלחמים, במלחמה מנצחים או מפסידים, וזהו זה. כל חיי לא נתקלתי ב[שימוש ב]מילה 'שלום' שיש לו איזו משמעות בשבילי. נתקלתי במלחמות, אחת אחרי השניה, אבל שום דבר אחר [...] זה משהו שלא שייך ללקסיקון שלי. הכי קרוב שאני יכולה להגיע לשלום זה חיים בשקט, זה לצד זה, אבל שקט זה לא שלום. אולי בגלל שזה חלק מהחשיבה בעברית: 'שלום'. 'שלום' זה משהו אחר. בעברית את אומרת "שלום עליכם", אבל באנגלית לא. למילה 'שלום' יש קונוטציה מאוד ייחודית, כשאני מברכת אותך במילה "שלום", או בתפילה "הבאנו שלום עליכם". 'שלום' נגזרת מן המילה 'שלם' והיא קשורה למילה 'ירושלים', אז היא לא מתאימה כניגוד של מלחמה. המשמעות שלה עומדת בפני עצמה. לכן אני נזהרת בשימוש במונח, כי מוכרח להיות לו פירוש בעל משמעות עבורי. 'תנועת שלום' זה מונח פוליטי, זה מונח שהפך לפוליטי. ואני לא חלק מן הזירה הפוליטית אלא חלק מן הזירה האנושית. המילה 'שלום' לא מופיעה אצל לוינס, אלא רק המפגש עם האחר. אז אני כנראה לא מתאימה לדימוי שלך של פעילת שלום.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

מיכל זק
בית הספר לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הרבה פעמים הערבים, במיוחד הצעירים, אם הם דו-לשוניים, הם לא בוחרים לדבר בערבית כי לערבית יש הרבה פעמים קונוטציות של שפה עם סטאטוס פחות גבוה, ואלה דברים מאוד עמוקים, שקורים לרוב לקבוצת מיעוט. בצוות החלטנו גם שכל אחד שעובד כאן צריך ללמוד ערבית. והשנה גם החלטנו שמי שעובד כאן והוא דו-לשוני מקבל תוספת במשכורת. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ רוב המשתתפים יודעים עברית אבל הכל מתורגם, עברית-ערבית. יש לנו מתרגמים. כמה פעמים היו מתרגמים מקצועיים אבל לרוב זה מתרגמים מתוכנו, חבר'ה ישראלים שיודעים ערבית או ערבים שיודעים עברית. הכל מתורגם לשתי שפות. זה מכשול די רציני, השפה, לזרימה, לקבלת החלטות. זה לוקח הרבה יותר זמן, אבל לאט לאט, עד שכולנו נלמד ערבית ועד שכולם ידעו עברית.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

נאצר לחם
חדשות מען, טלוויזיית בית-לחם לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ יש לי תוכנית בטלוויזיה ואני מתרגם מה שהישראלים אומרים, ונותן ל[אנשים] מידע כדי שהם יחליטו [...] במקום מִספָּרים אני מספר את הסיפורים. אם הופכים את המִספָּרים לסיפורים זה נהייה יותר אנושי. איך? במקום לומר שנהרגו שלושה ישראלים, פושעים ציונים וכו', אני אומר שיוסי, רופא בן 28, נהרג בדרכו מחברון לירושלים מכדור פלסטיני, שהוא אב לשלושה ילדים והוא תמך בשלום. אני אומר שאייל הוא חייל מחיפה שהיה ברצועת עזה והוא נהרג. אימא שלו אומרת: "די למלחמה. אני לא רוצה אותו גיבור – אני רוצה שהוא יחזור!" אני רוצה שבחברה הפלסטינית יחשבו פעמיים. כי לא מדובר במספרים, העם הפלסטיני סובל והעם היהודי סבל. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

עלי אבו-עוואד
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות, "אל טריק" (הדרך) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ יש שפה במקום שפת האלימות. אתה יכול לשכנע אנשים כשאתה מדבר אתם בהיגיון. אמרתי שאני מבין את הרגשות שלהם. אני לא מקבל את הרגשות האלה ואני לא מוכן לשלם על הרגשות האלה בחיים תחת כיבוש, אבל אני כן מבין שהם אנושיים. השפה הזאת אפקטיבית מאוד. אישה פלסטינית אמרה פעם שאני בוגד בעמי ושאני מנסה למנוע מהם להילחם. עניתי לה בשפה שלה ואמרתי לה, אם את חושבת שהטנקים והמטוסים הפלסטיניים נעולים במחסן ואני מחזיק במפתחות כדי למנוע ממך להשתמש בהם, את יכולה להרוג אותי. אמרתי לה שאני לא מונע ממנה להילחם. היא היתה מבולבלת [...] לא הייתי עונה לה כך אלמלא הייתי מעורב בפעילות הזאת. עלי שהייתי לפני שנה היה עונה לה אחרת. האמונה שלנו במה שאנחנו עושים מתגברת כתוצאה מעבודתנו ,ואנחנו באמת ממציאים שפה חדשה שאף פעם לא נשמעה כאן. אף פעם בעבר לא שמעתי ישראלי שאומר שאי אפשר לקבל את הכיבוש ושהישראלים הם אלה שצריכים להתנגד לו. לא שמעתי את זה מישראלים מן השורה, שמעתי את זה מישראלים שאיבדו את יקיריהם. זה גרם לי להאמין שיש שפה אחרת”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“

We view the Palestinians and ourselves as having fought for useless things. We struggle for security but simultaneously prevent it; they are struggling for a state but the suicide attacks prevent that; we are in transition to a state of refraining from violence. We don’t use the term terrorist in our group anymore; we talk about people who took part in the violent struggle.

”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנחנו רואים שהפלסטינים ואנחנו נלחמנו למען מטרה חסרת תוחלת. אנחנו נלחמים למען ביטחון, שאותו אנחנו מונעים, והם נלחמים בעד מדינה והפיגועים מונעים את הקמתה. אנחנו במעבר למצב שבו נמנעים מאלימות. היום אנחנו לא משתמשים במושג הזה בינינו, אלא מדברים על אנשים שהשתתפו במאבק האלים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שלמה זגמן
ציונות דתית ריאלית, מוזאיקה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ בתקופה שלפני ההתנתקות, בזמן המאבק של הימין נגד ההתנתקות, שאלו שם, "איפה זכויות האדם? זו רמיסה של זכויות אדם לגרש אנשים ולהרוס את הבית שלהם," הדמוקרטיה צריכה "להתחשב" בזכויות האדם של תושבי גוש קטיף. פתאום דיברו על דמוקרטיה, על זכויות אדם, על זכויות אזרח, על שוויון ועל המושגים האלה, אבל רק בנוגע אליהם. כשאזרחי ישראל הערבים מקבלים יחס של אזרחים סוג ב' ולא זוכים לשוויון אזרחי, הם לא מכירים את המושגים האלה, זה לא מעניין אותם. פתאום, כשזה נגדם, הם מכירים בהם, בכך שבמדינה דמוקרטית יש חוקי יסוד.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

חולוד בדאווי
האגודה לזכויות האזרח בישראל, תעאיוש, קואליציית נשים לשלום, בת שלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הבנתי שישנו בסיס לשיתוף פעולה בין תנועות ומסגרות שונות שמדברות בקולות שונים אך שותפות לאותם עקרונות א -ף שלא הייתה תנועה של ממש באותה התקופה. זה שינה את דעותיי לגבי אסטרטגיות העבודה ולגבי התפיסה של מי השותף בפועל; האם המאבק צריך להיות מוגבל לערבים, או שמדד ההצלחה של המאבק צריך להיקבע על ידי מספר האנשים השונים שפעילים ובאים מתרבויות שונות?”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רותי עצמון
חלונות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הילדים שפעילים בחלונות באים בעיקר ממשפחות ממעמד הפועלים ולא ממעמדות גבוהים ולכן רובם לא בהכרח דוברי אנגלית, וגם הילדים הישראלים לא תמיד מדברים אנגלית כל-כך טוב. אנחנו פועלים בעברית ובערבית ובזמן החופשי, בהפסקות, הילדים מתקשרים באנגלית, אם הם יכולים. בגילאי 14-12 האנגלית של הילדים בדרך כלל לא מספיק טובה ופירוש הדבר שקשה יותר לילדים ליצור קשרים בגלל מחסום השפה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

סלווא אבו לִבּדה
דיאלוג על הדרך (Dialogue on the Road) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ [האתגר הכי משמעותי לפעילות משותפת היה] השפה. אני לא מדברת עברית והחלטתי שאני צריכה ללמוד עברית. אם אני רוצה להבין את האחר ולעבוד איתו בשיתוף פעולה, אני חייבת ללמוד את השפה. יש פתגם עממי [בערבית] שאומר: "כל הלומד שפתו של עם אחר מגן על עצמו מפגיעה על ידי אותו העם". זה היה הרעיון המנחה, הכוונה היתה להיות מסוגלת לעבוד איתם ולהבין אותם. כרגע, המטרה הראשונה שלי היא ללמוד עברית. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

נאצר לחם
חדשות מען, טלוויזיית בית-לחם לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני לא שונא את המילה 'שלום' אבל גיליתי שהעם שלי לא מאמין בה, והעם הישראלי לא מאמין כשאומרים אותה [...] היא מילה מכאיבה ומרמזת על שלום נוסח אמריקה, שלום של [הסכם] אוסלו. אני מחפש מילה כמו שחיפשו מילה שתחליף את הביטוי 'הפסקת אש'; מצאו במקומה את המילה 'תַהְדִאַה' שפירושה רגיעה. אנשים רוצים מלים חדשות, אנשים מחפשים אוצר מילים חדש, אז אני חייב לחפש להם מילים חדשות.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אסתר גולן
אגודת המפגש הבין דתי לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ כשאת מדברת על פעילי שלום, זה פוליטי. אני רחוקה מאוד מגישות פוליטיות. אם אני רוצה שהצד השני יכבד אותי כיהודיה ויקבל את הדת שלי כלגיטימית, אני חייבת לעשות אותו הדבר כלפיו. זו קבלה הדדית של שונות. תביני, אם את משתמשת במילה 'שלום', מלחמה ושלום מנוגדים זה לזה. אבל גם בעת מלחמה אני חייבת לפגוש את האחר. כך שיש מונחים שאני לא משתמשת בהם. אני זהירה מאוד בבחירת המילים. אני לא משתמשת במילה 'פליט', אני לא משתמשת במילה 'קורבן', אני לא משתמשת במילה 'שלום', במילה 'מלחמה' השתמשתי, זה נכון. אבל אני מנסה לראות מעבר למונחים האלו. אני מנסה לבחור מילים ניטראליות, שלא סוגרות אלא פותחות.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

קיטי כהן
הפולקלור של האחר - המכון לחקר דת ועדות בישראל לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אם מדובר בצעירים, קודם תלמדו ערבית שנה, ערבית מדוברת, וגם  כמה קורסים בתרבות ערבית. לדעתי, כל בתי הספר צריכים ללמד ערבית ובתי הספר שלהם צריכים ללמד עברית. אסור שהם ילמדו עברית רק בכלא. רוב הפלסטינים שאני פוגשת למדו עברית בכלא. קודם כול ללמוד את השפה ולהיפגש, בלי דעות קדומות או רעיונות לפיוס או שיטות דיאלוג שמיובאים מחו"ל. צריך להקשיב להם ולהיפטר מהפחד.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איברהים עיסא
בית הספר פרחי התקווה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ קדומות. אנחנו רואים בהוראת העברית דרך ליצירת קשרים בין פלסטינים לישראלים, דרך לעודד קשרים. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

מיכל זק
בית הספר לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנחנו הבנו שעניין השפה, העובדה שהכל מתנהל בעברית, זה לא עניין טריוויאלי. זה לא שהעיקר הוא מה שאנחנו מדברים, לא משנה באיזו שפה! לא! חשוב באיזו שפה אנחנו משתמשים, והעובדה שכל ההתנהלות כאן היא בעברית גם מוכיחה שאין שוויון וגם ממשיכה לייצר חוסר-שוויון. כי השפה היא הרבה יותר מכלי לתקשורת; השפה היא תרבות, זהות, הרבה מאוד דברים. המשמעות היא לא רק שהערבים מוותרים על הרבה דברים בתוך הדיאלוג הזה, אלא גם שאם אני לא יודעת ערבית, זה אומר שאני לא עושה הרבה צעדים שאני אמורה לעשות. אני יכולה להגיד עד מחרתיים שאני בעד שוויון אבל לדעתי זה מוגבל, כי יש הבדל בין מישהו שהוא דו-לשוני לבין מישהו שהוא חד-לשוני, אין מה לעשות. זה כואב כי זה קריטריון לא פשוט. לא פשוט ללמוד שפה. אבל לדעתי זה ככה וצריך להגיד את זה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]