אני חושב שכיום מגדלים על השטח הזה פי ארבעה ממה שגידלו פעם, וכמעט בלי לבזבז מים. יש גם מערכת מים אפורים שמגיעים גם מהשכנים, עושים קומפוסט, משתמשים בחיפויים, מנביטים, כל אלה שיטות שלא היו בפלחה. מבחינת שיטות פלחה, משתמשים בזרעים מקומיים מהכפר, חורשים עם חמור, ושיטות כאלה באמת יוצרות שינוי. ביו-פלחה היא שילוב של השיטות האחרות, השיטות האקולוגיות-אינטנסיביות והשיטה המקומית

קשה לאנשים לסווג את הפעילות הזאת. למשל, המתנחלים באיתמר רואים אותנו עובדים עם אנשי יאנון והם לא יודעים איך להתנהג. מה, אנחנו מגדלים איתם חצילים? מה אנחנו כבר עושים? קשה להם לעכל את זה

אולי הייתי מתחיל לעבוד עם עוד כמה משפחות בבודרוס, גם אם זה היה קשה. אילו היינו עובדים אפילו עם עוד משפחה אחת זה היה מעיד על האכפתיות שלנו כלפי אנשי הכפר. ממש חבל לי שאני לא יכול לעשות את המפגשים שם. אולי בעתיד נוכל. הייתי משנה את זה. וגם, אם הייתי בא עם יותר ערבית זה היה לדעתי אפילו יותר טוב. הערבית שלי טובה אבל לא הכי טובה

היום הכיוון של ישראל הוא הי-טק, כאילו שזה העתיד, שהעתיד הוא במספרים ובמחשבים וברובוטים. אבל אין לנו כמעט מים פה; עוד מעט נגמר הנפט; יש לנו כאן בעיה עם הפלסטינים; יש בעיה סביבתית קשה מאוד של זיהום ופסולת, אבל כולם בקטע של הי-טק, שזו מין אשליה. אתמול הדרכתי קבוצה - קצרנו והילדים כמעט שלא רצו להיכנס לשדה. הם פחדו להיכנס לשדה ולהשתתף בקציר. הם פחדו מהחיפושיות, פחדו מהעשב, לא רצו לנגוע, ובעיני זה סימן רע

בהתנחלויות סוסיא ואיתמר, למשל, היו יכולים לעבוד עם כל הכפרים לידם ולהגיע לכל כך הרבה חיבורים יפים, כמו ליצור 'קהילה תומכת חקלאות' (community supported agriculture). אבל הם לא עושים את זה. פשוט רוצים הכול רק ליהודים וזה מזעזע