ציטוטים לפי מפתח נושאים מתוך הראיון עם אדיל זעמוט

מחסום בית לחם הוא מחסום גדול וכיוון שיש לי תעודת זהות ירושלמית החיילים תמיד מנעו ממני לעבור בו בדרך לעבודה. נאלצתי לפנות לדרכים עוקפות, לא סלולות ומסוכנות, שגרמו לבעיות ברכב שלי מספר פעמים. מעבר לזה, כמה פעמים זרקו עליי אבנים. הערבים חשבו שאני יהודיה והיהודים, כאמור, ראו בי ערביה

אני יכולה לשרת את עמי כשאני חושפת אותם לדברים שנוגעים לחברה הישראלית, נושאים שאין להם שום מושג לגביהם, לא פוליטיקה. היהודים הם בני אדם, כמו הפלסטינים, יש להם רגשות, הם צוחקים ובוכים. פלסטינים רבים מפגינים יחס של חיבה ואהדה לישראלים, כפי שישראלים רבים מפגינים חיבה כלפי פלסטינים. באמצעות מילים פשוטות ותוכן משמעותי, מחוץ לפוליטיקה, אפשר לדבר אל פלסטינים וישראלים כדי שישובו ויבנו מחדש את האמון ביניהם

לפני האנתיפאדה, שיעור גבוה של יהודים ופלסטינים תמכו בשלום. עם פרוץ האנתיפאדה מספרם ירד. מספר האנשים שתומכים ברעיון השלום קָטֵן ובאמצעות המילים וההתבטאויות שלנו אנחנו יכולים לנסות ולהחזיר לאנשים האלה את האמונה בשלום

כל עיתונאי שרוצה להצליח עוסק בפוליטיקה, אבל הדרך שבה הוא יעשה זאת היא שתקבע אם יצליח או ייכשל במשימה. אנחנו לא מתעמקים בנושאים פוליטיים כיוון שיש אמצעי תקשורת אחרים שעושים זאת. אנחנו רוצים לשמור על הייחוד שלנו ורוצים לתת את הטוב ביותר לקהל היעד שלנו, לכן אנחנו לא פונים הרבה לפוליטיקה. למרות שככה אנחנו עובדים בתחנה, אני כעיתונאית לא שמה את הפוליטיקה לגמרי בצד - הפוליטיקה היא האוויר שאנחנו נושמים והאוכל שאנחנו אוכלים. אנחנו פשוט מנסים לדבר על פוליטיקה בדרך אחרת – מבחינה רעיונית, חברתית ופסיכולוגית - בצורה שתעזור לפלסטינים ולישראלים להאמין בחיים משותפים

הפעם הראשונה שהרגשתי שאני חייבת לעשות משהו בהקשר הסכסוך היתה כשפתחתי במקרה את עיתון אל-קודס ובעמוד הראשון היתה תמונה של ילדה קטנה, אימאן חיג'ו, שנפגעה מפגז לפני כשנתיים. באותו עיתון, כמה עמודים אחר כך, היתה ידיעה על פיצוץ באוטובוס בירושלים. בין הפצועים היה ילד שאיבד את עינו. התחלתי לחשוב על שני הסיפורים ואמרתי לעצמי, "יש כאן בעיה", ילדים משני הצדדים מתים. אני חושבת שלאדם שחי בחברה הפלסטינית או הישראלית אין יכולת להשפיע על הממשלות, אבל אדם יכול להשפיע באופן אקטיבי ומשמעותי אם הוא חבר בארגון או בפרויקט שמטרתו לשקם את האמון בין שני הצדדים

בשבילי אתגר הוא לדוגמא להצליח להביא ישראלי ימני קיצוני שידבר ברדיו שעוסק בשלום ושהצוות שלו מורכב מישראלים ופלסטינים שפועלים לקידום השלום. האתגר הוא לשכנע את הקיצוניים שמתנגדים לכל סוג של ארגונים שקוראים לשלום, שיבואו וידברו בתחנת רדיו, בידיעה שמדובר בפרויקט משותף של פלסטינים וישראלים שפועלים לקידום השלום

כשיש שלום אין מלחמה. זה עניין של חיים ומוות; כשאין מלחמה אין מוות וכשיש שלום יש חיים. השלום הוא הכול. אישית, אני חולמת על השלום, אני רוצה לחיות אותו. מאז שאני ילדה אני שומעת על השלום, אבל כל מה שראיתי הוא שאנשים ממשיכים להילחם וכל צד מוותר רק פה ושם וזה מה שסיבך את הסכסוך הזה

שיעור גבוה מהנשים הפלסטיניות מתנגדות לאלימות במשפחה ולא ידעתי ששיעורן גבוה גם בקרב הנשים הישראליות. כשהעלנו את הנושא לדיון בעבודתי עם הישראלים למדתי שבין 30 ל-40 אחוזים מהנשים הישראליות מתנגדות לאלימות במשפחה והצלחנו לצמצם את מספרן של הנשים שסובלות מאלימות. הצלחנו להגדיר זאת באמצעות עבודה משותפת. אני אחת מאותן נשים פלסטיניות שלא ידעו ששיעור גבוה כל כך של נשים בישראל מתנגדות לאלימות במשפחה, אחוז גבוה יותר מאשר בחברה הפלסטינית

היו אנשים סביבי שתמכו בעבודה שאני עושה וברעיון התחנה. הם חשבו שזה רעיון טוב שתהיה תחנה כזו. זה לא שינה את יחסיי עם אנשים כי לא גדלתי בסביבה קיצונית שלא מאמינה בחינוך לשלום. להיפך, גדלתי בבית שתומך בשלום. אני לא זוכרת מקרים שמישהו מהמשפחה אמר לי משהו כמו "למה את מטרידה את עצמך בדברים האלה, עזבי את זה"

החיים בצל האנתיפאדה השפיעו במידה ניכרת על כל מי שחי פה. חמש שנים היתה לי משרה טובה ברדיו בית לחם אבל כשהתחילה האנתיפאדה, הכניסה היומיומית לבית לחם נהייתה בעייתית בשבילי. כל יום בכניסה החיילים הישראלים הקשו עלי בעניין האישורים. החיילים חיפשו במכוניתי והקשו עלי בגלל שאני עיתונאית פלסטינית מירושלים שרוצה להגיע לבית לחם. מובן שכל מה שקורה סביבנו משפיע עלינו, הקורבנות שרואים מדי יום בטלוויזיה. את לא חושבת שלכל זה יש השפעה? זה משפיע אפילו על האדם החזק ביותר

כשעושים למען חינוך לשלום יש לתקשורת תפקיד חשוב. אמצעי התקשורת מסקרים את מספר הקורבנות אבל אין סיקור של מאמצי החינוך לשלום. זה בעיני הדבר הכי חשוב שאני מנסה לעשות

טבעי שיש גורמים שמתערבים אם יש להם אינטרס. אבל אין אף אחד שיגיד, "האנשים האלה סובלים, בואו נעזור להם". אני מדברת על ממשלות כי יש אנשים רבים בעולם שתומכים במטרתנו להביא שלום לארצנו. הבעיה היא השפעת הפרט על הממשלה שלו

מובן שבאזורים הפלסטינים קורה הרבה יותר ממה שקורה בישראל. עם זאת, אין ספק שהעם בישראל מפחד מפיגועים בישראל; אפילו החייל במחסום שמפחיד אלפי אזרחים פלסטינים, גם הוא עצמו מפחד