במשך 4 שנות אינתפאדה, בזמן שהיחסים שבין ישראלים ופלסטינים נסוגו והתבטלה ההומניזציה ההדדית שהחלה קודם לכן והתחדשה הדה־הומניזציה, לא החסרנו פעימה. לא מדובר בדברים רגשניים שמתפתחים במסגרת פעילות לקירוב לבבות, אלא נושאים ממוקדי מטרה. ההיסטוריה גזרה עלינו להתחלק בעיר, ולנו יש עבודה, אז בואו נבצע אותה. אני מעורב במאמצים מאוד פרגמטיים ומשותפים, ואני לא שוכח אף לרגע שאני ישראלי שמנסה לקדם את האינטרס הישראלי, כפי שאני רואה אותו, ושותפיי, יריביי ולפעמים אויביי מנסים לקדם את המטרות שלהם מנקודת מבט פלסטינית

החומה בירושלים בעייתית מאוד, ובסופו של דבר נראה לי שהיא עשוייה להזיק במקום להועיל. 200,0000-250,000 פלסטינים עומדים למצוא את עצמם בצד הישראלי של החומה. לא מדובר בישראלים בני דת האסלאם אלא פלסטינים. מנתקים אותם מהסביבה - מבית לחם מדרום ומרמאללה מצפון. יש לכך השלכות הומניטריות חמורות. באופן כמעט קבוע - לא תמיד, אבל בדרך כלל - החומה מנתקת פלסטינים מפלסטינים אחרים, והתוואי שרירותי למדי, ואין תוואי שלא יהיה שרירותי בירושלים, אלא באמצעות הסכם מדיני. לדעתי, יש אפשרות סבירה שהשפעתה של החומה תהיה שלילית וחמורה. אני חושב שזה כבר מה שקורה

לדעתי יש שלושה קהלים בינלאומיים חשובים: ושינגטון, ושינגטון, ושינגטון. נכון לעכשיו. ברור שאני מגזים. אני חושב שבוושינגטון נקבע הרבה ממה שמתרחש כאן, ובצורה מאוד צרת עין [.... מבחינתי, מעורבות חיובית מצד ארה"ב תבוא לידי ביטוי ב] יצירת סדר עדיפויות. ראשית, יש צורך בחידוש המעורבות - כי היה נתק ולדעתי ההשפעה הייתה שלילית מאוד: "ניתן להם לדמם", וביצירת סדר עדיפויות - צריך לבדוק מה בעדיפות גבוהה ולהתמקד בדבר הזה. ברור שבלימת הטרור היא בעדיפות גבוהה, כמו גם יצירת הליך דמוקרטי אמיתי, וכאן אני מסכים עם ממשל בוש. אבל צריך גם למנוע מישראל לבצע פעולות שעשויות להטות את הכף מבחינת תוצאות שלב הקבע ולהחריב את הפתרון של שתי מדינות [לשני עמים]. הדברים האלה מתרחשים ואין מעורבות אמריקנית

מי שניהלו את המשא ומתן התרחקו מהציבור, ובסופו של דבר לא הם קיבלו את ההחלטות. בזמנו, בזמן קמפ דיוויד, חשבתי שהצדדים לא מספיק בשלים לפתרון קבע. אני חושב שטעו כשניסו ללכת על כל הקופה מבלי שהציעו פתרון חלופי

אני אומר כך: מחד, יש פתרון אחד ויחיד, ומאידך יש השלכה. הפתרון היחיד הוא של שתי מדינות, ופתרון שתי המדינות חייב להתממש בתוך העיר ירושלים ולא מחוצה לה. לא נצליח להגיע לאיזון מבלי שירושלים תחולק מבחינה פוליטית. אין חלופה לפתרון הזה. החלופה היא למעשה השלכה [של אי יישום הפתרון של שתי מדינות], והיא פתרון של מדינה אחת. אף צד לא רוצה בפתרון הזה, והפתרון הזה יצור "בלקניזציה" באזור, בלקניזציה של הסכסוך ובלקניזציה של העיר ירושלים, וימיט אסון על שני העמים